<h1>סמ"ג עשין סימן ס"ג</h1>
<h2>דף יא:</h2>
אף על פי שהזכרנו לאו הטריפה בספר מצות לא תעשה (קל"ד) ושם בארנו כי הטריפה האמורה בתורה היא הנוטה למות ולא נאמר טריפה אלא שדבר הכתוב בהווה כגון שטרפה ארי וכיוצא בו ושברה ועדיין לא מתה, ויש חלאים אחרים ואם יארע[ו] לה תחשב טריפה והם הלכה למשה מסיני ואלו הן, דרוסה, נקובה, חסורה, נטולה, קרועה, נפולה, פסוקה, שבורה (ע"פ לשון רמב"ם שחיטה פ"ה הל' א'—ב'), סימן להם ד"ן חנ"ק נפ"ש, וכל הטריפות בכלל אלו הן. ומפני שטרפות הנקובה מצוי יותר בריאה ודרך כל השוחטין לבדוק בריאה נבאר הלכות טרפות עם הלכות שחיטה, וטרפות הריאה נבאר תחילה מפני שהוא מצוי יותר. ועיקרי כל ההלכות בפרק אלו טרפות.
<h2>דף לג:</h2>
בכל מקום מותר לשחוט חוץ מן העזרה שאין שוחטין בעזרה אלא קדשי מזבח בלבד וכן הוא אומר בבשר חולין של תאוה כי ירחק ממך המקום וזבחת מבקרך ומצאנך (ע"פ רמב"ם שחיטה פ"ב ה"א) ברחוק מקום אתה זובח חולין ואי אתה זובח חולין בעזרה, הא למדת שאין שוחטין בשר חולין אלא חוץ למקום שבחר השם (ע"פ רמב"ם שם). וחולין שנשחטו בעזרה אסורים בהנאה כבשר בחלב וקוברין אותו כדאיתא במסכת תמורה (ל"ד א'). ואפרו אסור (ע"פ רמב"ם שם ה"ב).
